ד"ר עמיר נהרימיפוי פסיכו-פוליטי של ישראל

מדוע חברות נותרות שקועות בסכסוך הרסני, ומדוע יזמות שלום עשויות להעצים חרדה והתנגדות? מאמר זה מפתח מודל פסיכואנליטי של עיבוד קבוצתי-על במסגרת התשתית החברתית-פסיכולוגית של הסכסוך. איומים על צרכים קבוצתיים — ביטחון, שייכות, הכרה, פעולה ומשמעות — מעוררים חרדה, ובתחושת השפלה או פגיעה מוסרית, גם זעם. כאשר ההכלה הציבורית חלשה, קבוצות עשויות לחפש הקלה מיידית במסלול הגנתי של פנטזיות אומניפוטנטיות; כאשר ההכלה חזקה, מסלול מסתגל של תקווה אופטימלית מאפשר להמשיך ולפעול תוך פתיחות לעדות, למגבלות ולכישלון.

תהליך אוסלו נותר הניסיון השאפתני והמתמשך ביותר לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מסה זו מזהה שמונה פרשנויות מרכזיות לכישלונו — מבגידה ומרמה אסטרטגית ועד עומס יחסי ובניית מדינה שברירית — ומציגה מסגרת אינטגרטיבית המשחזרת כיצד חרדות קולקטיביות, נרטיבים ואי-התאמה מערכתית עיצבו את התהליך.

תיאור האתגרים, הפחדים, הנטל והתקוות של חיילי מילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל, כפי שעלו בעבודתי כמנחה קבוצות צבאיות.

ניתוח מעמיק של ה״נפש הישראלית״: המרכיבים החברתיים והמבניים שהובילו למצב הנוכחי, בחינת כשלים מערכתיים ודרכי התאוששות אפשריות.